כפי שפורסם בגלובס, בארה"ב מכונה תחום חדש-יחסית זה "פרדוקס ההיי-טק והכלכלה החדשה". מיליארדי דולרים רבים מוזרמים לקרנות המתמחות בו; ומנכ"לים של חברות ענק מחד ויזמים חדשים מאידך מתחילים להסתכל בצורה רצינית יותר ויותר לעברו. זהו תחום ה-equity and leveraged buyout Tech private funds – LBO), שבישראל יכונה, בוודאי, "כרומטיס – ההזדמנות".
נניח שחברה ישראלית נמכרת לענק טכנולוגיה בינלאומי בחמישה מיליארד דולר, אריאל מליק מוסיף. ונניח שהחברה פיתחה טכנולוגיה מצוינת ויוצאת דופן. ונניח ששנה לאחר מכן אותו ענק מחליט לסגור את אותה חברה ולמכור את הטכנולוגיות שלה ב-50 מיליון דולר. הזדמנות? למשקיעים מסוימים – ודאי. אם, לדוגמא, מחיר מניות חברה ישראלית מסוימת המוחזקת על-ידי קונצרן גדול ירדו ממחיר של כ-35 דולר לחמישה דולר בתוך שנה ולשווי של כ-400 מיליון דולר. ואם לחברה הזו יש טכנולוגיות מצוינות, כסף בקופה והנהלה סבירה. ואם הבעיה שלה – לבד מטעויות עבר – נובעת מעצם היותה ציבורית, כשמופעל על מנהליה לחץ מתמיד להראות ביצועים. הזדמנות? למשקיעים מסוימים – ודאי ובוודאי.
כמות מילים אדירה וטונות של ביקורת (בדיעבד – יש להוסיף) נשפכו כבר על ההנפקות הציבוריות "הלא בשלות" של חברות היי-טק בשלבים מוקדמים מדי של חייהן. ירידות השערים החדות בנאסד"ק (שאין איש מכנה אותן מפולת, משום מה) פגעו באותן חברות, שמיהרו מדי להנפיק את מניותיהן בשוויים גבוהים ביותר. ישנן עשרות, אם לא מאות דוגמאות לחברות שמניותיהן קרסו ביותר מ-90% למחירים מגוחכים ממש. אריאל מליק מציין כי חלק גדול מהירידות בוודאי מוצדק (שוב, בדיעבד), בגלל ערכי שוק שנופחו ללא כל פרופורציה בתקופת ההייפ הגדולה, אולם בין הנפגעות ישנן לא מעט חברות עם טכנולוגיה מבטיחה, מזומנים בקופה ולעתים אף תזרים מזומנים חיובי. ולהזדמנות הזו יש מי שמחכה.
אריאל מליק – איש עסקים ויזם.
Google+
